פסק-דין בתיק ת"א 18425-01-11

1.       התובעת הגישה תביעה שטרית זו, לתשלום ערכו של שטר על סך 238,674 ש"ח שנמשך ע"י הנתבעת, מועצה מקומית לקיה, לטובת התובעת, ולא נפרע עקב ביטולו או עקב העדר כיסוי.

2.       התובעת טוענת כי השיק נמסר תמורת עבודות שביצעה עבור הנתבעת כקבלן משנה, במסגרת הסכם בין הנתבעת לחברת אסדיון בע"מ (להלן: " אסדיון").
הנתבעת טוענת כי מדובר רק ב"שיק בטחון" עבור עבודות מים, כאשר התמורה עבור העבודות שולמה ישירות ע"י מנהל משק המים לאסדיון.

3.       אין מחלוקת בין הצדדים כי השיק נשוא התביעה נמסר ע"י הנתבעת לתובעת.
אין מחלוקת בין הצדדים, כי נערכו הסכמים בין הנתבעת לאסדיון לגבי ביצוע עבודות רבות בתחומים שונים.            
אין מחלוקת בין הצדדים, כי בשלב מסוים הוציאה אסדיון " כתב המחאת זכויות כספיות" לטובת התובעת, עליו הוחתמה גם הנתבעת.    
אין מחלוקת בין הצדדים כי בכתב המחאת הזכויות, נרשמה החרגה לפיה: " הוראה זו אינה תקפה לגבי העברות כספים מהמנהל למשק המים עבור עבודות מים נשוא חוזה 03/2008".

4.       מטעם התובעת העיד מר שמעון חדד, אשר שימש כמנהל פרויקטים מטעם אסדיון במסגרת עבודתו אצל התובעת.            
מתצהירו של חדד עולה, כי השיק נשוא התביעה לא ניתן כשיק בטחון. לדבריו אין כל אזכור על השיק כי מדובר בשיק בטחון, משום שהוא ניתן עבור עבודות שבוצעו בפועל (סעיף 11 לתצהיר).     
עוד מדגיש חדד בתצהיר כי השיק לא שימש בטחון לתשלום ממנהל משק המים, שהרי תשלומים אלה הוחרגו מכתב המחאת הזכויות. 
בחקירתו של חדד בבית המשפט  הוא חזר על עיקר הדברים האמורים בתצהירו. חדד אישר כי ההסכם לביצוע עבודות היה רק בין אסדיון לנתבעת, אולם לדבריו שימשה התובעת כמעין קבלן משנה של אסדיון, לניהול כללי של הפרויקט וכל קבלני המשנה שהועסקו בו. הנתבעת ידעה על כך, ואישרה מערכת יחסים זו בעצם חתימתה על כתב המחאת הזכויות.   
חדד הכחיש קבלת שיק קודם על אותו סכום לפקודת אסדיון, שהשיק נשוא התביעה בא רק להחלפתו, כטענת הנתבעת.          
חדד העיד עוד, כי כאשר השיק נשוא התביעה חזר, עדכן אותו גזבר המועצה שאין למועצה כסף לשלמו וגם עילת ההחזרה הייתה אכ"מ - אין כיסוי מספק.

5.       מטעם הנתבעת העיד גזבר המועצה מר זיאד אבו גנים (הצדדים הסכימו כי חקירתו תשמש כחקירה גם עבור ראש המועצה מר חאלד אלסאנע).           
מר אבו גנים העיד, כי ידוע לו שלרשות מקומית אסור להוציא שיקים דחויים אולם למרות זאת הוא עושה כן.            
אבו גנים העיד, כי הכסף נשוא השיק היה אמור להגיע ממנהל משק המים. לדבריו השיק נמסר לתובעת רק כשטר בטחון, למקרה שלא יהיה תשלום ממנהל משק המים. הגזבר לא ידע להסביר באופן מניח את הדעת, מדוע ניתן השיק לתובעת ולא לחברת אסדיון שרק עימה היה הקשר ההסכמי.    
הגזבר טען כי היה פרוטוקול בהשתתפות ראש המועצה בו אושר למסור את שיק הבטחון, אולם כל פרוטוקול כזה לא הוגש.   
אבו גנים לא ידע להסביר למה לא ציין על גבי השיק כי הוא שטר בטחון.   
הגזבר הוסיף וציין כי השיק היה על חשבון חלקי שאושר בגין עבודות מים. ואולם, הוא לא ידע להסביר מדוע מסר שיק זה לתובעת, כאשר בהמחאת הזכויות אליה לא נכללות כלל עבודות מים.